29.5.1996-14.8.1996
ח' סיוון תשל"ד – כ"ט באב, תשנ"ו
נכתב על ידי אורנה שוסטר
אחרי שתי בנות חמודות דגנית ואיריס
נולד במזל טוב בן זכר
היה מאד מאד מעודד
ונקרא שמו בישראל עודד.
עודד נולד בבית היולדות בכפר סבא, התחנך כילד רגיל, הלך לגן,
היה ילד חייכן שצעד עם הזמן.
למד בבית הספר היסודי ע"ש בן- גוריון, המשיך בחטיבת הביניים "בן צבי"
ולאחר מכן למד בתיכון ע"ש "גלילי" בכפר סבא.
עודדי אוהב את החיים ובחר בדברים יפים אהב טיולים,
ספורטאי ושחיין רקדן ונגן.
עודדי מתבגר והמון חברים צובר,
תלמיד מוכשר וחברותי,
לוקח חלק פעיל במועצת תלמידים ותמיד בעניינים.
בתיכון במקצועות הריאלים משקיע ואת דעותיו משתדל להביע,
קצת חצוף קצת שובב,
אך תמיד חיוך על שפתיו ומתייחס בכבוד למוריו ולחבריו.
עודד מסיים תיכון,
עם חבריו הטובים מתכנן טיולים ולח"ל טסים.
בשובו מהטיול התגייס להנדסה קרבית ובאופטימיות על הכל תמיד הביט.
עודדי היה חייל שצעד וזחל על גבעות שכוחות אל בצבע ירוק של זית השתחל,
התפלש בין חול לאבק עם עוד חיילים הסתער ונאבק.
עודד השתחרר מהצבא,
בחמישה חודשים שהיה משוחרר רצה לעשות הכל,
הוציא רשיון על אופנוע ולמד לצלול.
היו לו המון חלומות ותוכניות לעבוד, ללמוד ולתור עולם,
ואכן עבד בחנות ספרים כדי לאסוף כספים,
עבד כמלצר וכן בחלוקת עיתונים בשעות הלילה,
תמיד רצה להיות אחד מתוך כולם, אך צעד אחד לפני הנחלה הכל דמם.
תכנן לראות מקומות והרבה נופים,
רצה לראות את הקרנבל אך אותו הגורל לא שאל.
ב14.8.96 עודד יצא לעבוד בחלוקת עיתונים ב- 7:00 בבקר היה אמור לחזור,
אך עודד לא שב.
עודד נהרג בתאונת דרכים והוא רק בן 22 .
הגורל התל בנו פעמיים,
עשרה ימים קודם לכן נפטרה האחות איריס ממחלה קשה,
ואנו המשפחה נשארנו כואבים לעולם עם לב שבור של אבן.
