האם יש מטרה לחיים שלנו?
מיהו אדם מוסרי?
איך אפשר להיות מצטיינת?
מהי אהבה?
למה יש רוע וסבל בעולם?
האם המתת חסד היא רצח?
מהם הערכים שחשובים לי?
האם יש אלוהים?
על המגמה
צוות המקצוע: ירין רבן (רכז), יוני שרון, טל אמסטרדם, עדי בילסקי, שקד נחשון
תנאי קבלה: אהבת ידע, רצון ללמוד ותשוקה להתווכח, הוכחת רצינות ומחויבות למורחב תובעני הכולל עבודה עם טקסטים.
מה המטרה בכלל?
המטרה היא ללמוד להתמודד עם טקסטים מגוונים, הן באופן עצמאי והן בעבודה בקבוצות תוך לימוד בחברותא (בקבוצות קטנות או בזוגות) של נושאים רלוונטיים ואקטואליים, המאפשרים בירור מעמיק של מרכיבי הזהות האישית, הישראלית והיהודית שלנו.
מה זה בכלל מחשבת ישראל?
בשיעורי מחשבת ישראל לומדים להכיר את ההוגים, הפילוסופים והטקסטים היהודיים והלא-יהודיים החשובים ביותר בהיסטוריה שלנו. לומדים מה החכמים והחכמות חשבו על מוסר, על אהבה וזוגיות, על נפש האדם, על השאלה ׳מיהו יהודי?׳ ועוד. נלמד להכיר טקסטים פילוסופיים, סיפורים ומשלים, שירים עבריים וסרטים ישראלים.
אבל הכי חשוב – ננסה להבין איך כל זה קשור אלינו…
מה הופך אותנו למי שאנחנו? מה גורם לחברה להיות חברה מוסרית? מה אני יכולה לעשות כדי להיות אדם טוב יותר? מה יש בארץ ישראל שכל כך חשוב לכולם? למה אנשים מתפללים בכותל? מה התפקיד שלי בעולם הזה?
שאלות נפוצות – FAQ
במגמה עושים 5 יחידות על פני שנתיים (י״א–י״ב). במחשבת ישראל רק 30% מחומר הלימוד (יחידה וחצי) הם במסגרת בחינת בגרות חיצונית, וכל שאר יחידות הלימוד נבנות ומעוצבות על פי שיקול דעתם של מורי המגמה. במגמה שלוש יחידות מרכזיות – הגות ימי הביניים, אהבה וזוגיות במחשבה היהודית – ויחידת פעילויות חוץ לימודיות.
מלבד בחינת הבגרות החיצונית, נעשה מבחנים ובחנים, עבודות להגשה, עבודות יצירה ומחשבה עצמית, דו״חות סיור וטיול, הצגות בכיתה ועוד. מרבית הלמידה במגמה מתבצעת ב"הערכה חלופית" ולמידה חווייתית. משקל רב ניתן להשתתפות בדיונים, אך גם הביישנים מוזמנים!
בהחלט נכון. אחת מיחידות הלימוד תוקדש לסיורים לימודיים, לטיולים ולהצגות. אנחנו מקיימים אחת לשנה סיור בן יומיים, סיור יומי ומתכננים בעתיד גם מסע ארוך יותר ומפתה יותר… פרטים אצל מורי המגמה 🙂
זה כמעט נכון. בשיעורים גם כותבים, עושים דפי עבודה ולומדים בצורה ״רגילה״. אבל מחשבת ישראל זה מקצוע שאי אפשר ללמוד אותו מבלי לשוחח, להתווכח ולפעמים גם ממש לריב. הנושאים מעניינים, וכשלומדים פילוסופיה צריך להתווכח על דברים!
זה בסדר גמור, גם חלק מהמורים לא דתיים וחלקם לא מאמינים באלוהים – בעוד שחלקם כן. אבל חשיבותה וייחודה של הלמידה במגמת ״מחשבת ישראל״ היא ההבנה והחיבור המעמיק ליהדות בהיבט הרחב, לא כדת ואוסף הלכות וחוקים, אלא כתרבות שהיא חלק מאתנו ואנחנו חלק ממנה, ועל מנת להקנות כלים חיוניים לחיים, מעבר לרכישת ידע.
יחידות הלימוד
שמונה פרקים לרמב"ם
לומדים התלמידים את הגות ימי הביניים באמצעות ספרו הפילוסופי של הרמב״ם – ״שמונה פרקים״.
זהו טקסט קלאסי ומאוד ידוע בהגות היהודית, והוא מהווה (כמו הרבה טקסטים גדולים) צומת של נושאים ובעיות מתחומים שונים:
אתיקה, פסיכולוגיה, מטאפיזיקה, תיאולוגיה ועוד. הספר ״שמונה פרקים״ מזמן עבורנו דיון בשאלות פילוסופיות מגוונות ודגם של פיתרונות עבורן, ומעודד אותנו להתמודדות אישית עימהן.
אהבה, זוגיות ומיניות במחשבה היהודית
נעסוק בנושא האהבה והזוגיות, שהוא מעניין ורלוונטי ביותר לכולם ובמיוחד לתלמידים בגיל ההתבגרות.
מלבד זאת, הנושא משמש גם כמבוא נרחב להשתלשלות המחשבה היהודית לדורותיה (ממחשבת המקרא ועד הגות זמננו), כיוון שפרקי הספר בנויים באופן כרונולוגי תוך הדגשת התפתחות המחשבה בסוגיה הנדונה לאורך תקופות שונות ומזוויות ראיה שונות.
הטוב והרע בהגות היהודית – במסגרת יחידת ״הטוב והרע״ נשאל את עצמנו שאלות גדולות
למה יש רע בעולם, והאם בכלל ייתכן עולם שכולו טוב? • האמנם ״יצר לב האדם רע מנעוריו״, או שהוא לומד להיות כזה? • על מי מוטלת האחריות לזוועות הנעשות בעולם – על האל או על בני אדם? • האם אפשר להמשיך ולהאמין באל אחרי אושוויץ? • כיצד יוכל אדם להתמודד עם הרע בחייו? שאלות מעין אלו ורבות אחרות בסוגיית הטוב והרע העסיקו גדולי רוח, כמו גם בני אדם מן השורה, בכל הזמנים ובכל התרבויות. ביחידה זו נפתח צוהר להתמודדותם העיונית והקיומית של הוגים יהודים לאורך ההיסטוריה עם סוגיה זו, תוך גיבוש הדעה האישית והעצמאית של כל אחד מאיתנו.
ומה עוד?
המגמה מהווה חממה למנהיגות צעירה. התלמידים לומדים רטוריקה ורוכשים כלים ומיומנויות, כגון טענת טיעונים, הצגת עמדות ודיבור מול קהל.
בנוסף, התמודדות מעמיקה עם נושאי הלימוד במגמה מסייעת לתלמיד בפיתוח החשיבה, בשיפור מיומנויותיו בעבודת צוות, במעורבותו החברתית וכן בחיזוק רגישותו לזולת ותרומתו לקהילה.
המגמה מפתחת אצל בוגריה ובוגרותיה כישורי מנהיגות, עמידה מול קהל, יכולת לנסח עמדה מורכבת ולהביע אותה בפני אנשים.
